היסטוריה
הקמת הישוב
סיפורו של כפר רתמים התחיל בשנת תש"ס (2000), אז מספר חברים במכינה בעצמונה העלו לראשונה את הרעיון שהיה אז בגדר חלום רחוק – להקים ישוב בנגב.
בשנת תשס"ה (2005) החל הרעיון לקרום עור וגידים ועשרים משפחות התגבשו סביב התוכנית להקמת הישוב. לאחר עבודה קשה ומאמצים רבים, בראשית תשס"ז (אוקטובר 2006) – בתמיכה של מנהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות, משרד רוה"מ וסיוע רב של החטיבה להתיישבות, תנועת אור והמועצה האזורית – עלה גרעין לישוב הזמני בקיבוץ טללים.
באותו שלב כלל היישוב שמונה משפחות, עם ילד אחד.
שנתיים לאחר מכן, מספר המשפחות הוכפל, ובנוסף הצטרפו ונולדו חמישה עשר ילדים חמודים. שלוש שנים מרגע עלייתנו לקרקע, באוגוסט 2009, ועם המעבר לרתמים, מנה הישוב כשלושים משפחות ומעל 50 ילדים מאושרים.
מקיבוץ רתמים, צמח ישוב קהילתי דתי חדש בנגב. הישוב גדל בקצב צמיחה מוגבר וכל שנה הצטרפו אליו עוד ועוד משפחות כך שתוך 3 שנים הכפיל את עצמו לכ-60 משפחות.
בשלוש שנים הראשונות התגוררנו בישוב זמני בקיבוץ טללים, מתוך אמונה שנגיע ליום בו נעלה לישוב הקבע ברתמים. היה זה מתחם נפרד מהקיבוץ וניהלנו בו אורח חיים של ישוב עצמאי עם תקציבים, ועדות, מזכיר, ומזכירות.
ההמתנה לא הייתה לשווא. היום, לאחר המעבר, אנו שמחים שבחרנו בדרך של קביעת עובדה בשטח למרות הקשיים הרבים שניצבו בפנינו. כך למדנו לקח אותו אנו מיישמים עד היום – קביעת עובדות מניבה תוצאות.
מישוב זמני לבית קבע
עם גדילת הישוב, גדלו גם צרכי הקהילה; אוישו מספר בעלי תפקידים ובזריזות הוקמו מוסדות יישוביים: גנים ומעון, בית כנסת, מקווה, בית ספר, בריכה ועוד. חברי הישוב שימשו כמתכננים וההוגים לצד המיישמים בשטח ומניחי האבנים והטיח.
במהלך הזמן, אושרה בניית הקבע בישוב ובשנת 2018 החלו להיבנות בו בתי הקבע הראשונים. הבנייה אפשרה לחזור לקלוט משפחות חדשות וכיום, נכון לשנת 2023, מונה הישוב למעלה מ-130 משפחות, חלקן בבתי קבע וחלקן עדיין בבתי הקיבוץ הישן.
חזון ההקמה של הישוב כלל חקלאות וחלק מהמשפחות שנקלטו זרעו ושתלו גידולים חקלאיים בשטחים המקיפים את הישוב. הגידול העיקרי הוא צמח החוחובה המפיק שמן לצרכים קוסמטיים ולצדו נשתלו גפנים, גידולי שדה והדרים. הישוב רתמים עדיין שואף להרחיב את המרחב החקלאי שלו ולתת לכל מי שחפץ בכך להתפרנס מחקלאות עברית על אדמות הנגב.
לאורך השנים התפתחו מספר מסורות יישוביות: חג רתמים הנחגג כל שנה בחודש אוגוסט לציון העלייה לישוב, פסטיבל פתיחת הקיץ, טקס יום הזיכרון והדלקת המשואות ביום העצמאות, מסע "מהמדבר להר" בו חברי וילדי הישוב עולים לירושלים לכבוד יום ירושלים ואירועי חג הסיגד מתוך החיבור למרכז הקליטה שהיה במחנה הזמני בטללים.
לצד המסורות הפנים יישוביות, נולד חיבור מיוחד לקיבוץ הסמוך רביבים - אימוץ וותיקי הקיבוץ, קריאת מגילות אסתר ואיכה משותפות, הדלקת נרות חנוכה, משלוחי מנות ועוד.
הישוב רתמים ממשיך לחרוט על דגלו את החזון של המתיישבים הראשונים: קהילתיות, יישוב הנגב, מעורבות חברתית, סובלנות ומגוון דתי. הוא מתעתד לצמוח לכ-400 משפחות ולהרחיב את מגוון המענים שמקבלים התושבים בישוב.
All Videos
All Videos
ירושולולם- (שירת המונים) יום ירושלים רתמים תשע"ח 2018
רתמים בת עשר - מהרחפן של אולפני אתרוג
מרחיבים את בית הכנסת בישוב רתמים
בין חברי הגרעין המייסד היה גם חברינו דוד כהן ז"ל.
דוד היה מעמודי התווך של רתמים, השפיע מאוד על בניית רוח היישוב והחזון היישובי, דוד האמין שצריך לקבל כל אדם כמו שהוא בלי לנסות לחנך, תמיד חשב ופעל לבנות קהילה שיש בה מקום לכולם. העין הטובה של דוד הייתה אחד מסימני ההיכר שלו, כיאה לאדם מעורב ואכפתי הייתה לו גם דעה מוצקה וגם ביקורת אבל תמיד ראה את הטוב בכל אדם והיה מפרגן מכל הלב והנשמה.
דוד היה מעורב מאוד בעשייה ברתמים, נלחם כמו אריה לשנות מוסכמות כמעט בכל נושא - הרחבת הקליטה, אופי הקליטה: ״שלא נהיה ישוב מתנשא, שיהיה ברתמים מקום לכולם״, קידום התייעלות אנרגטית ברתמים והקמת מערכת סולארית על מבני הציבור ביישוב ובחינוך השכבה הבוגרת ברתמים.
דוד היה איש מקסים, נוח לבריות, תמיד בסבר פנים יפות, סקרן, יורד לפרטים, קפדן, חרוץ, הכל בטבלאות מסודרות אף פעם לא שוכח שום פרט, נלחם על האמת שלו, שומר על עצמאות מחשבתית, לא מוותר מתווכח, מנסה לשכנע והכל מתוך שותפות ואכפתיות אמתית וקנה שהיה קשה מאוד לעמוד מולה.
דוד היה איש משפחה למופת - אוהב ואהוב, בן זוג וחבר הכי טוב של תהילה, אבא מעורב, מתוק, מקסים ומאוד נוכח בחייהם של אור, נגה ורז.
בית הכנסת שנבנה ברתמים כשנה לאחר מותו נקרא ״אהל דוד״ על שמו, ומשפחתו אף הכניסה ספר תורה לזכרו שמשמש עד היום את קהילת רתמים.
יהי זכרו של דוד ברוך.
